הדמעות של ששי בבית החולים

בס"ד

שלום לכם קוראים יקרים שלי…

כמנהגי בתחילה אדרוש בשלומכם ולפני שאכתוב את אשר על ליבי אודה לכל המגיבים, הקליפים ביוטיוב "ילדים שרים דדיה"  ובאי ההצגות ועל כך בהמשך…

יש פעמים שמאוד קשה לי לכתוב מכל מיני סיבות לרוב כי אין לי ברוך השם על מה במיוחד לכתוב ואני אומר ב"ה כי העולם ממנו אני בא הוא עולם של עשייה וזה חוזר על עצמו מידי יום בצורות שונות באופנים שונים במנגינות שונות, באירועים שונים,וכן הלאה ב"ה

אתם לפעמים יודעים יותר מהר ממני על מה מדובר ב"ה שיגרה קוראים לזה,

אבא שלי תמיד אומר שאין כמו שיגרה אבל יש פעמים שיש לי כל כך הרבה על מה לכתוב שאני לא יודע מהיכן להתחיל ,כי קצב האירועים הוא כל כך מהיר וגדול שעד שאתה מוצא זמן להתעדכן במה קורה מה חדש ומה נהיה  עד שזה קורה יש כבר חדשות אחרות טובות יותר וגם הרבה פחות לפחות לפי ראות עיננו כבני אדם כי לפניו יתברך אין רע רק טוב.

הפעם הזאת לשמחתי/צערי נוגעת לחלק השני של הדברים יש לי המון מה לכתוב ואני צבור רגשות גועשים שגורמים לי לנשוף בחוזקה ולצעוק מקירות ליבי ההומה והמלא ריבונו של עולם…אנא!!! תן בי שלווה,יכולת,אפשרות, אני לא מבקש הבנה כי אני לא מבין ולא בגלל שאני לא קולט או קטן.

בצר לי מתוך כאבי בהולכי הלוך ושוב ללא סיבה מיוחדת בתוך ביתי בשעה שאחיי הקטנים נמצאים בבית הספר חיטטתי באחד הארגזים שהיו מוחבאים במחסן שתחת המדרגות ומצאתי שם ארגז מעלה אבק הוא היה בקצה ממש היה לי קושי להגיע אליו אבל בסופו של דבר הגעתי…

הסקרנות גברה וכמובן פתחתי לא יאומן מחברותיה של אימי האהובה מתקופה היותה בכתה א' בבית הספר בגרנובל שבצרפת ועד סיום הסמינר ארגז ענק מלא באוצרות.

שעת הבוקר המוקדמת, השקט, גורמים לך לעיתים לעשות דברים שבשיגרה רגילה לא היית עושה פתחתי, עיינתי, קראתי, רפרפתי,

עוד דף…

עוד קלסר…

עוד מחברת…

עוד תיקיה…

כמות עצומה של חומר ידעני, מטלטל, ממלא, מכיל, ומה לא …

שעה שהשקט בבית צועק מכל פינה ניצלתי אותו את השקט הזה, שעות ישבתי כך מעיין לבדי בחדרי שבקומה השנייה לבדי

ללא אוכל(לא הרגשתי צורך)

ללא שתייה(לא הייתי צמא)

הרעש של השבים מבית הספר לא הפריע הייתי מרותק למאות דפי לימוד שאת חלקם הבנתי וחלקם לא.

ואז הגעתי למילים הבאות נתקלתי במילים באחת ממחברות השירה של אימי והמילים תפסו אותי ואת רגשותיי קראתי אותם אין ספור פעמים  וכמובן הן נקלטו ונחרטו בזיכרוני

לפני שאמשיך אני רוצה לשתף אתכם/ן במה מדובר … שימו לב:

אמרי לי למה זה קרה             כן לפתע הכל נגמר           חשבנו על אותם המקומות

ענית לי ללא שום מטרה            אך כמו חלום הכל נשמר    ראינו את אותם הנסתרות

ממך רציתי רק זאת                 האם תביני לרוחי              זה עבר כל כך מהר

החליפי את היקר לי כאחות       ותהיי כמו אחותי?             ללא אזהרה כמטר

נותק הכול-בלי לשים לב לרגשות

——-

בשעת לילה מאוחרת מאוד,אמא נכנסה לבית , היא לא ידעה להשיב לי למי מיוחסות המילים הנ"ל האם היא כתבה או  שהייתה זו חברה ,או אולי המורה, היא לא ידעה להגיד לי את התשובה… האמת? זה לא משנה…אתם/ן וודאי כבר שואלים נו… מה קרה או מה קורה שאני ככה במצב רוח כזה עצוב?

אז מי לא ראה ומי לא שמע על "שירים ונפלאות" ולא משנה היכן הם ב"בית הכנסת" או ב"בית הספר" ואולי גם "מסביב לעולם"

אתם קיבלתם את התוצאה המוגמרת ובטוחני כי נהניתם והיו שלא הסתפקו בהצגה אחת אלא באו לכמה,

אני הייתי בכולם… מבטיח!!! לא פספסתי אחת.

ראיתי את האלפים במודיעין, בירושלים, בנהריה, בפתח תקווה, ברמת גן,ובכפר סבא.

וזה עדיין לא נגמר כן כן אנו נוסעים אוטוטו לחו"ל למספר הצגות… נחמד לא?!

ובתוך כל העולם הזה אחת הדמויות שקשורה איך שהוא לחיי היא דמות שכלפיי חוץ הצחיקה את האנשים וגרמה להם לחוש אושר והנאה ברגעי הצחוק ואפילו להעלות איזו מחשבה נוגה כשהיא התפרצה בבכי כן כן זה הוא "ששי" "ששו" או ששון אלישע (כמו שהגדיר זאת על הבמה טוב ממני ידידי הטוב אוהד מושקוביץ- או רב יונה אם תרצו)

איציק דדיה בדמות ששי המעגל מתוך שירים ונפלאות בבית הספר

לא חברים מעולם לא נשארתי כתה, אבל לא מעט מהחוויות של ששי אפשר בקלות להלביש עלי, היו לי לא מעט קשיים אבל תמיד ידעתי לקום ולומר לא נורא נמשיך הלאה. חוויתי המון מכשולים בדרך אבל מעולם לא ציינתי אותם כציוני דרך, חוויתי אין ספור הפרעות אבל התייחסתי אליהם כחלק מהאישיות שבי. כן כן אני איציק דדיה/יצחק דדון / ששון אלישע כמעט חד הם.

אבל אני לא נשבר אני מרים ראש ומסתכל לעבר הגל כשהוא בא אני מתכופף, עד שיעבור, ואז אני ממשיך הלאה, נכון תמיד היה מישהו לצידי שתמך ועזר וייעץ ולעיתים גם חשב במקומי ואפילו הציל אותי מהידיים של עצמי.

הימים חלפו וגם השנים  התבגרתי ושיניתי צורה, החלפתי כוח והוספתי עוד קצת מוח (אני מקווה בכל אופן…) למדתי המון אבל ככל שלמדתי ואני לומד אני מגלה כמה קטן אני, כמה עוד יש ללמוד ואותם קשיים שהיו קודם רק גדלו ונעשו מתוחכמים יותר, גם היום יש על ידי אנשים נפלאים מדהימים ומיוחדים דוד החכם והמצחיק ,גרשון,ואוהד המדהימים אביבית אשתו של דוד הוריי היקרים ועוד ועוד.. שכל פעם כשאני מרגיש למטה וצועק תן לי יד, מיד מושטות לפחות שישה ידיים, כן גם היום יש קשיים אבל אנחנו לא נשברים לעולם.

לפני ימים אחדים שאלו אותי מה הקושי הכי גדול שלך כאמן?

שאלה קלה!!!

התשובה קלה!!!

כאמנים אנחנו עובדים קשה, מאוד אפילו, כאמנים אין לנו זכות לבחור את מי אנו אוהבים כי את התוצרת אנו מגישים לכולם לכל עם ישראל נשים גברים נערים נערות ילדים ילדות דתיים חילונים ישראלים חוצניקים ומה לא..

ויש לנו את הזכות שזכינו לאהבתם ולאהדתם מרגע זה אנו שלהם וממילא הם שלנו הפועל היוצא מכך הוא שלא משנה מי איפה איך ומתי  אתם כולכם שלי וכך זה יימשך לעולם!!!

וכאן מגיעה הנקודה שתקשור את כל החלקים של מה שכתבתי לעיל ותהפוך אותם למקשה אחת.

——

אני הולך לשתף אתכם/ן בעניין מאוד כאוב והוא ההופעה בפני חולים, חולים סופניים לצערי הגדול כאומן אין לי את הזכות לבחור בפני מי אני רוצה להופיע, אתם הם אלה שקובעים היכן ומתי. והפעם כבר מדובר במשפחה מאוד קרובה…

לכולנו יש דודים וברוב המכריע של המקרים אנו קשורים אליהם עד מאוד וכך גם אני.

לפני מספר שנים התגלתה אצל אחת הדודות האהובות מאוד במשפחתי אותה מחלה ארורה השם ישמור, היא נלחמה בה מלחמת חורמה לא וויתרה לה למחלה אבל הארורה החזירה מלחמה ו… הטלפון מצלצל, על הקו קול שבור ומרוסק , סבתא שלי, דודה מיכל במצב קשה והיא מבקשת לשמוע אותך עוד פעם אחת, לשמוע כזו בקשה זה כמו מכה לבטן , זה כואב, אוי כמה שזה כואב, זה נוגע בך במקום הכי קרוב, מיותר מן הסתם לציין שאני עוזב את כל עיסוקיי לוקח את הגיטרה עולה על אוטובוס ועושה את דרכי לבית החולים וולפסון שם היא מאושפזת., אני צועד עם הגיטרה על גבי ומהרהר מה הולך להיות? מה אני הולך לראות?

הרי דודה מיכל היא אישה מלאת חיים מצחיקה וסימפתית שגידלה שלושה  ילדים מדהימים, היא כל כך חיה שהחיים נראים על ידה ישנים, אני נכנס לפתח המחלקה, הם קוראים לזה "הוספיס" או משהו כזה, במילים אחרות מחלקה סופנית, ברגע שאתה חוצה את דלת הכניסה אתה מבין שזה הולך להיות לא פשוט, זה הולך להיות קשה מאוד עד בלתי אפשרי, אני משתדל לשמור על קור רוח עד כמה שניתן ובאחריות אני אומר לכם שלא ניתן, אני מגיע לחדר, זהו אני לא יכול יותר, מי ששכבה שם זאת לא דודה שלי, זה אפילו לא הצל שלה,ניגשתי,זה הרגע הקשה, אני מתקרב והיא לוחשת לי:"איציק אני רוצה שתשיר לי את השיר כשהלב בוכה"

מה אני יגיד לכם ? אני מרוסק, שבור, מהמראה ומהבקשה, אבל אני שר, אני שר כמו שלא שרתי בחיי… ומתרסק מבכי באמצע הבית השני, במילים "אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת"

שאלתם מה הכי קשה? זה הכי קשה!

בערב הצגה בבוקר ליד מיטה של חולה סופני, ובאותו לילה חופה ואירוע לשמח חתן וכלה.

כן אחים שלי, זה הכי קשה, לעשות את המעבר מששון אלישע לבית החולים ואז לחתונה זה הכי קשה,

אוהב אתכם/ן עד בלי די. ורק בשורות טובות,

איציק

 

השיר מוקדש לדודה שלי מיכל .אוהב אותך דודה מיכל, וכן עדיין אפשר להתפלל: "מיכל מרסדס בת מרים".

4,519 תגובות על הדמעות של ששי בבית החולים

  1. מאת נועה‏:

    אני גם בטלפון אבל אדין אני פה

  2. מאת נועה‏:

    מה שגולשת קתבה זה שטויות

  3. מאת אוריה .מ.‏:

    בנות!! בחרתי איזה שיר לשלוח לאיציק דדיה!!! {שיר שחיברתי}
    הלוואי והוא יאהב את זהה!!!

  4. מאת אוריה .מ.‏:

    שאני חיברתי!! ואני רוצה שאיציק דדיה ישיר לנו אותו!!
    :) תתפללי בעז"ה שפדידה יסכים לקחת..

  5. מאת שלומית..:)‏:

    דייייי זה לא נכון!!!!!!
    למידה טסה יש אפליקציה באפסטור!!!
    פדידה אתה חייבבבבבב לעשות גם לאיציק!!!!

  6. מאת אוריה .מ.‏:

    נראלך?חח זה הפתעה..

  7. מאת אוריה .מ.‏:

    חחח שלומיתתת איך את יודעת שיש גם למיד טסה?
    ואממ חבריה אתן יודועת שזה יתאים לאיציק לשיר עם מידד?
    זה יהיה מגניבבבבבבבב

  8. מאת אוריה .מ.‏:

    אגב נראה לכם שפדידה יסיכים לקחת שיר שחיברתי..?

  9. מאת נועה‏:

    מה כל כך מגניב בזה

  10. מאת תהילה המעריצה מספר 1 של:איייציייק!!!‏:

    הלוהוווווו משהי פה???????.

  11. מאת נועה‏:

    אם הוא יפה אז כן למה לא

  12. מאת אוריה .מ.‏:

    חחח אז אני שולחת לו..הלוואי ויאהב..:)
    פדידהההההההה..

  13. מאת אוריה .מ.‏:

    חחח סורי אני לא כותבת את זה פה:) סלחו לי פליז!

  14. מאת נועה‏:

    למה תחתבי את זה גם פה וגם תשלחי אבל אם את לא רוצה לא צריך

  15. מאת אוריה .מ.‏:

    יש לי עוד מלא שירים אני אכתוב לכן פה שיר אחר שחיברתי
    ולפי זה תגידו לי סבבה?

  16. מאת אוריה .מ.‏:

    אז חכו דקה..אני באמצע לשלוח..

  17. מאת אוריה .מ.‏:

    השמיים פתוחים
    בתפילות רק מבקשים
    מריבון העולמים
    בוכים,צועקים
    לא עוצרים רק מתפללים
    על כל דקה שיש לך מודים

    פזמון: נשמח ונתרגש
    בלבנו בוערת אש
    נמשיך להתפלל לא נתייאש
    בלב עוד נבקש!!!

    גם כשהלב בוכה מבפנים
    מנסה זאת להפנים
    הכל מה שקורה
    ביד הבורא
    ורק אל אבא אני קורא
    מלב אוהב

    בנות! בבקשה לא להעתיק או לשכפל כי זה כל הזכיות שמורות @
    אז אני סומכת עלכן בלב שלם שלא תעתיקו את זה..

  18. מאת אוריה .מ.‏:

    תודה רבה מאמי!
    חח אין לו מנגינה אבל פדידה יכול לעשות לו..
    ואגב- שלחתי לו שיר אחר לא את זה

  19. מאת נועה‏:

    מהמם מה המנגינה

  20. מאת תהילה המעריצה מספר 1 של:איייציייק!!!‏:

    טובבבב יש לי מחר מבחן בנביא על 8 פרקים ולא למדתי אז אני מתחפפת…..
    ביייי בייוושששששששששש!!!!

  21. מאת נועה‏:

    אני חשבתי שהמנגינה תהיה ארץ ישראל משירים ונפלאות אבל רק בגלל ששמעתי את זה הרגע

  22. מאת אוריה .מ.‏:

    נועה..חח אין לו מנגינה..

  23. מאת גולשת‏:

    בנות???
    ראיתם מה רשמתי בבלוג הקודם???
    אז תראו אתמה שרשמתי פללייזזז….!!!!

  24. מאת נועה‏:

    בי תודה שהזכרת לי יש לי שב לעשות בחשבון טוב בייי נדבר מחר

  25. מאת אוריה .מ.‏:

    טובבבב בייי תהילהה ושיהיה לך בהצלחההההה!!!

  26. מאת גולשת‏:

    אוריה ונועה אתם פה???
    תראו מה רשמתי בבלוג הקודם…

  27. מאת נועה‏:

    כן שככתי לכתוב בהצלחה

  28. מאת גולשת‏:

    נו ו… מה את חושבת???

  29. מאת נועה‏:

    את שומעת את השירים של אברהם פריד

  30. מאת אוריה .מ.‏:

    שלחו לי קישור אני לא רואה את מה שכתבת!

  31. מאת נועה‏:

    לילה טוב בנות

  32. מאת אוריה .מ.‏:

    אין פה אפחת??:(

  33. מאת תהילה המעריצה מספר 1 של:איייציייק!!!‏:

    לילה טובבבבב…………

  34. מאת הדרוש‏:

    בנות…..שבוע טוב לכולם…! רציתי לספר לכם שהשבת הזאת עברה רק ורק על תהילים בשביל מיכל מרסדס בת מירים…..אתן פשוט לא מבינות לקחתי איתי איזה חמש חברות ואמרנו את הימים…..חמישי, ששי, שבת …..וכל פרק בכוונה רבההההה….העיקר שתבריא בימהרה שלמההה………קיצר עברה שבתתת אחלהההה….אז מה איתכםםם?? :P

  35. מאת הדרוש‏:

    טובבב איציקק היקר! אני מאחלת למיכל מרסדס שתבריא מהרה ביזכות התהילים שכל בת ובת אמרה בכוונה רבה…תיתמכו בה כמה שאפשר ובעז"ה ה יעזור לנווו…..אזז שיהיה לילה שכולו אושר וטוב! ביוששששש !!! :P :P

  36. מאת הדרוש‏:

    יש לי משהו להוסיף:….איציק זה נכון שאתה מאוד אוהב את מיכל….אבל תימסור לה שאנחנו תומכות בה ומחכות להחלמה מהירה…..ואוהבות אותה מאוד מאודדדד מאחלת את זה בשם כול אחת ואחד…..!!!!! :P

  37. מאת Linoy-Lin‏:

    שבוע טוב!
    מי שמעוניינת להגיע למפגש בלוג ב22.1.13 יא׳ שבט נא לשלוח למייל שלי /או של כרמלוש/של אילנה ולצרף איזה מבין המקומות מתאים לכן המפגש -אשדוד/בני ברק/ירושלים
    (המייל שלי:linoyyyy100@gmail.com)
    ממשיכה להתפלל על מיכל ועל כל חולי ישראל ..בשורות טובות לכולנו ! אמן!!!! 

  38. מאת נועה‏:

    איך היה שבת

  39. מאת אוריה .מ.‏:

    הייייייייי

  40. מאת נועה‏:

    הי עדין ארה אני קותבת מהטלפון כי אני כבא במיטה ואין לי כח לקום

  41. מאת נועה‏:

    תסליחה על השגיות

  42. מאת אוריה .מ.‏:

    חחחחח זה בסדר גמוררר!
    מאייתך?בת כמה את ?ומאיפה?

  43. מאת ari‏:

    בונה אם כל הכבוד אני לא אוויר דברו איתי!!!נ.ב:אחלה מלחינה אוריה את כתבת לבד את השיר????מדהים!!!לכי תעבדי אצל פדידה הוא ישמח לקבל מלחינה חדשה למשרד שלו,תשאלי אותו!!חחחח… ;)

    • מאת ari‏:

      תגידו,רק אני כאן??????כל החברות שלי הלכו לישון,אין לי עם מי להתכתב באסאמאסים!!!אני מגברת עם קירות!!!אפחד לא עונה לי,מי איתכן??

    • מאת אוריה .מ.‏:

      חחח כן בטח עכשיו אני הולכת לעבוד אצלו
      וכן חיברתי לבד לבד את השיר :)
      ומימשרוצה לחבר איתי שיר ביד אז אין לי בעיה כבר עשיתי את זה עם כמה חברות… והיה ממש כייףף!!!

  44. מאת נועה‏:

    בנות כמה אתן ואז אני יגיד ומאיפה אתן

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>